למרות שהוא (עדיין) לא מגיע לכמויות המשתמשים של צ'ט ג'יפיטי ובטח לא של גוגל, Perplexity הוא אחד ממנועי ה-AI הטובים ביותר כיום. אז איך מכניסים את האתר שלנו לתשובות של פרפלקסיטי, ועל הדרך מגדילים את החשיפה וההמרות?
מנוע חיפוש מבוסס AI שחושב כמו בן אדם
לאחרונה דלף מסמך המפרט 59 פרמטרים המסייעים לפרפלקסיטי לקבוע באיזה מקורות מידע להשתמש כשהוא מספק תשובות. מסתבר שהוא פועל על סט פרמטרים שונה מגוגל וכלי AI אחרים, וזה הופך אותו לאחד ממנועי התשובות הטובים ביותר כיום. הסיגנלים בהם הוא משתמש קובעים איזה תוכן יופיע בתשובות, ולכן כדאי מאוד להכיר את הפרמטרים הייחודיים לו.
כאשר אנו מחפשים מידע שיעזור לנו לקבל החלטה, אנו לא מסתפקים במקור אחד או המלצה אחת בלבד. אנו בודקים כמה מקורות, מצליבים מידע ומסיקים מסקנות.
פרפלקסיטי מחקה את צורת החשיבה האנושית הזו. יש לו מערכת גילוי משלו, מנוע תשובות משלו וכן מערכת סיגנלים השולטים בנראות. ריבוי המערכות הללו עושה עבורנו את כל העבודה – קורא מקורות מרובים, משווה מידע, בודק סתירות ואז נותן תשובות בליווי מקורות המידע.
אם המטרה שלכם היא להשיג יותר לקוחות דרך תנועה אורגנית, אתם לא יכולים יותר לבצע אופטימיזציה רק עבור מילות מפתח. אתם חייבים לבצע אופטימיזציה גם לאופן שבו מערכות חכמות מעריכות מידע באופן טבעי.
באותו אופן שאתם מחליטים אם לסמוך על עצה של מישהו או לא, ומחפשים הבנה אמיתית, קשרים לוגיים וגיבוי אמין – זה בדיוק מה שהבינה המלאכותית של פרפלקסיטי עושה עם התוכן שלכם.
מה ערכו של טראפיק המגיע מ-Perplexity?
האם הייתם מעדיפים ש-10,000 איש יבקרו באתר שלכם ויעזבו, או ש-100 אנשים יבואו וירכשו בפועל? לפני שנצלול לאופן שבו פרפלקסיטי ממציא מחדש את תחום החיפוש, כדאי לשאול האם הפלטפורמה הזו בכלל חשובה לעסקים כיום?
כדי לגלות, סוכנות הדיגיטל של ניל פאטל בדקה 32 חברות, שכל אחת מהן בעלת הכנסות של מעל
100 מיליון דולר. בבדיקה בוצעה השוואה של תנועה המגיעה מפרפלקסיטי ומצ'ט ג'יפיטי, והתוצאות היו ברורות:
- צ'ט ג'יפיטי שולח יותר מבקרים לאתר, אבל הם לא נשארים שם יותר מדי זמן. הם קופצים מהר יותר וצופים בפחות דפים.
- פרפלקסיטי, לעומת זאת, שולח פחות מבקרים, אבל האיכות גבוהה יותר. הם מבלים יותר זמן באתר, חוקרים יותר דפים בכל ביקור וממירים בקצב גבוה יותר.
משמעות הדבר היא שטראפיק מפרפלקסיטי עשוי להיראות קטן יותר, אבל הוא נושא בחובו יותר משקל סגולי מבחינה עסקית. אלה לא קליקים אקראיים, אלא אנשים שמראים כוונה אמיתית ומוכנים למעורבות ולהעמקה. עבור משווקים ובעלי עסקים, זה מעביר את השאלה מ"איך אני משיג יותר תנועה" – ל"איך אני משיג את התנועה הנכונה".
נכון לעכשיו פרפלקסיטי מוכיח את עצמו כאחת הדרכים היעילות ביותר להגיע לאנשים שאכפת להם באמת, ברגע שהם נוחתים באתר שלכם. וזו רק ההתחלה, כי פרפלקסיטי לא רק משנה את ערך הטראפיק, הוא משנה גם את האופן שבו הטראפיק מתגלה מלכתחילה.
מה אם למנועי חיפוש היה פיד For You?
מה היה קורה אם מנועי חיפוש היו פועלים כמו פיד פור יו בטיקטוק או באינסטגרם? הפיד מציף מידע לפני שמישהו בכלל מחפש משהו, בניגוד למנועי חיפוש מסורתיים שעובדים עד היום בפורמט של שאלה – תשובה.
זה המודל שכולנו התרגלנו אליו, אבל פרפלקסיטי הוסיף משהו חדש: אפשרות Discover. הפיצ'ר הזה משנה את האופן שבו החיפוש עובד. בדומה לפור יו בטיקטוק או להמלצות של יוטיוב ונטפליקס, לא צריך לחפש משהו. הפלטפורמות האלה כבר חושפות מה טרנדי, מה רלוונטי ומה אנשים אחרים אוהבים, ואולי גם אתם תהנו ממנו. זה נקרא "גילוי" (דיסקבר).
ל-Perplexity יש את אותה הגדרה. מצד אחד, יש את פיד החיפוש: אתם שואלים, הוא עונה. בצד השני, יש את פיד הגילוי שבו הוא דוחף באופן יזום מידע שלא חיפשתם, אבל כנראה תרצו לבדוק ברגע שתראו אותו.
רוב אנשי השיווק עדיין לא קלטו את השינוי הזה. הם עדיין מתמקדים בספר הפעולות הישן, ועושים אופטימיזציה רק למילות המפתח שאנשים מקלידים. אבל החידוש הגדול יותר הוא גילוי – להגיע לאנשים בזמן שהם גולשים, סקרנים ופתוחים לרעיונות חדשים.
במצב זה התזמון חשוב. לשונית דיסקבר של פרפלקסיטי לא רק מחליטה מה להראות לכם באופן אקראי; היא גם בוחנת אותות מוקדמים של הבעת עניין. הבינה המלאכותית עוקבת אחר האופן שבו אנשים מגיבים לתוכן שלכם תוך השעה הראשונה: קליקים, זמן שהושקע בקריאה, מעורבות. פעילות זו אומרת למערכת: "דבר זה הוא בעל ערך. תמשיך להראות לי את זה."
אם התוכן שלכם מקבל תגובה חלשה, הוא דוהה לפני שיש לו אפילו סיכוי. לכן, אם אתם רוצים להופיע בפיד הגילוי של פרפלקסיטי – לא מספיק רק לפרסם ולקוות לטוב ביותר. צריך להתייחס לכל פיסת תוכן כמו לאירוע השקה: לבנות מחדש את הציפייה, לגייס את הרשת סביבכם ולהניע מעורבות מיידית – כי בדיסקבר, סקרנות מייצרת תשומת לב (אבל רק בשעה הראשונה לאחר הפרסום).
איך מלמדים את הבינה המלאכותית לזכור אותנו?
הבינה המלאכותית של פרפלקסיטי לא מציגה את התוכן שלכם בצורה אוטומטית וגורפת. אם לא ניתן לה סיבות לזכור אותנו, היא פשוט תאפשר לנו לדעוך.
זה קצת דומה לגלריית התמונות בטלפון שלנו – התמונות שצילמנו אתמול נמצאות ממש בראש הדף, וקל למצוא אותן. אבל אם חוזרים אחרי כמה חודשים הן כבר נדחקו אחורה, אלא אם כן מוסיפים אותן למועדפים או לאלבום.
פרפלקסיטי עובד באופן דומה. לתוכן יש זמן מחצית חיים, ואם הוא לא מתרענן או מקבל חיזוק כלשהו – המערכת מניחה שפג תוקפו ומפסיקה לתת לו עדיפות. לפיכך פרסום פעם אחת לא מספיק. זו הסיבה שוויקיפדיה, למשל, מופיעה בכל מקום – הדפים שלה מתעדכנים כל הזמן. הם לא נותנים למידע להתיישן.
המערכת רואה בעדכונים האלה הוכחה שהתוכן עדיין רלוונטי, ולכן היא ממשיכה להעלות אותו (ואותו היגיון תקף גם בקידום אתרים אורגני במנועי חיפוש מסורתיים). יתרה מכך, לא כל נושא דועך באותו קצב. הבינה המלאכותית מקצה זמן מחצית חיים שונה בהתאם לנושא. נושאים חינוכיים כמו אסטרטגיה עסקית או מחקרים מדעיים, מחזיקים מעמד זמן רב יותר מאשר נושאים מתפתחים במהירות כמו רכילות סלבס או תוצאות ספורט.
במילים אחרות, האלגוריתם מעדיף באופן טבעי מומחיות על פני בידור – וכאן בדיוק מתגבש פקטור הסמכות. בכל פעם שאתם מעדכנים את התוכן שלכם בתובנות חדשות, אתם לא רק שומרים עליו רענן, אלא גם מאותתים שאתם שליטה. אתם מראים למערכת שאתם קול מתמשך בשיחה, ולא מישהו שכתב על זה פעם אחת ונעלם.
חשבו על זה כמו בחירת רופא. אם אתם זקוקים לניתוח לב, אתם הולכים לקרדיולוג שביצע אלפי פרוצדורות, לא לרופא כללי שמתעסק בכל דבר. פרפלקסיטי עושה את אותה בחירה. הוא נותן דחיפה קדימה למומחים שמפגינים עומק באופן עקבי בתחומם, על פני אחרים שמנסים לעסוק בהכל.
אפקט הרשת של תוכן
מדוע האתר שלכם לא מופיע בפרפלקסיטי למרות שהתוכן טוב?
האם ידעתם שכותרת סרטון היוטיוב שלכם יכולה להשפיע על דירוג האתר שלכם בפרפלקסיטי? הסיבה לכך היא ש-Perplexity משתמש במשהו שנקרא רשתות זיכרון. זוהי מערכת אשכולות שבה תכנים הקשורים אחד לשני מחזק זה את זה ובונים סמכות נושאית.
במילים פשוטות – הבלוגים, סרטוני היוטיוב והפודקאסטים שלכם צריכים לפעול במחובר. אם הם יעמדו בפני עצמם הם עלולים לזכות להתעלמות. קחו לדוגמה מותג כושר. אם תיצרו שלושה מאמרים מחוברים העוסקים באותו נושא (למשל הרמת משקולות), הרי שיצרתם מיני מערכת אקולוגית של תוכן שבה כל חלק מחזק את האחרים. המפתח הוא בניית אשכולות נושאים.
כעת, אם מישהו ישאל את פרפלקסיטי "איך מתחילים להרים משקולות", הבינה המלאכותית יכולה למשוך מידע משלושת המאמרים כדי לספק תשובה מלאה. זה לא אומר שצריך להתחיל לפזר תוכן באופן אקראי. צריך להתמקד בנושאים ספציפיים בתחום המומחיות שלכם, כי בלי מיקוד הבינה המלאכותית לא יכולה לדעת במה אתם באמת מומחים, אז לא תקבלו יחס כמו למומחה.
כאשר בודקים מאיפה כלי ה-AI שואבים מידע, מגלים קבוצת מקורות פחות או יותר קבועה שכוללת את ויקיפדיה, רדיט ויוטיוב. פרפלקסיטי נשען בעיקר על רדיט ויוטיוב, וצ'ט ג'יפיטי בעיקר על ויקיפדיה ורדיט (בחו"ל, כמובן). סקירות הבינה המלאכותית של גוגל (AI Overviews) מעדיפות לעתים קרובות את יוטיוב וקורה (Quora).
משמעות הדבר היא שאם אשכולות התוכן שלכם קיימים רק באתר שלכם – אתם מפספסים. אם תנצלו פלטפורמות נוספות כמו יוטיוב, רדיט וויקיפדיה – אתם יכולים להשתחל לתשובות של מנועי ה-AI הגדולים.
כלי ה-AI (וגם מנועי חיפוש רגילים) לא בוחנים רק פוסט אחד בודד, אלא את כל הנוכחות הדיגיטלית שלכם. כותרות סרטוני היוטיוב יכולות להשפיע על דירוג הפוסטים בבלוג שלכם. מאמרי הלינקדאין שלכם יכולים לחזק את תוכן האתר שלכם. יחד הם יוצרים פרופיל סמכות אחד קוהרנטי.
כללי המשחק קובעים שכבר אי אפשר לעשות אופטימיזציה במקום אחד בלבד. חייבים לעשות זאת במכלול הפלטפורמות הזמינות לנו, כדי להשתחל למקסימום תשובות במקסימום מנועי החיפוש וה-AI.
השתמשו באותו שם מותג ובאותם מונחים לרוחב כל הפלטפורמות; קשרו בין התכנים שלכם כך שיתבססו זה על זה ויחזקו זה את זה, ותציגו תמונה אחידה של מומחיות. כך אתם מלמדים את הבינה המלאכותית לראות אתכם כסמכות.
איך בינה מלאכותית מזהה מומחים אמיתיים לעומת מזויפים
כשאתם נכנסים למסעדה צפופה בשעת השיא, אתם מייד מסיקים שהאוכל טוב. אם נכנסתם למקום ריק, כנראה תתהו מה לא בסדר.
אותו דבר כשהולכים לרופא. אם קירות המרפאה מכוסים בתארים והסמכות, אתם מרגישים בטוחים. אם כל מה שאתם רואים זה פוסטרים גנריים של מוטיבציה, אתם סקפטיים.
הבינה המלאכותית של Perplexity שופטת באותו אופן. היא לא רק מקבלת את התוכן שלכם כפשוטו, אלא מחפשת אותות של מומחיות אמיתית לעומת רעש על פני השטח.
אם אתם מייצרים תכנים עם תובנות שטחיות, הבינה המלאכותית מבחינה בשיעורי נטישה גבוהים, זמן שהייה קצר בדף, יציאות מהירות. כל הנתונים הללו נספרים באופן פעיל נגדכם. המערכת נועדה לתגמל עומק ולהעניש שטחיות.
אחד הסימנים החזקים ביותר הוא מה שנקרא זיהוי ישויות. הבינה המלאכותית בונה מפה ענקית של מומחים – אם שמכם ממשיך להופיע במקורות סמכותיים ואמינים כמו פורבס, טקראנץ' או בפרסומים רלוונטיים אחרים בתחום שלכם, המערכת מתחילה לקשר אתכם לנושא המתאים.
זו הסיבה שיחסי ציבור דיגיטליים הפכו לאחת האסטרטגיות החשובות ביותר עבור קידום אתרים מסורתי, אבל בעיקר כזה המבוסס על בינה מלאכותית. זו לא רק תיאוריה. בסקר שנערך לאחרונה בקרב 200 חברות, 28% אמרו שהן כבר מגדילות את תקציב יחסי הציבור הדיגיטליים, במיוחד כדי לשפר את הנראות במנועי בינה מלאכותית.
קישור נכנס עוזר בהחלט, אבל כאשר פרסום מכובד מצטט אותך כמומחה – ה-AI רואה בכך אימות לקיומה של ישות מקצועית. במילים אחרות, השם שלכם שווה סמכות.
אבל סמכות היא לא רק אזכורים. הבינה המלאכותית מחפשת גם הקשר סמנטי, כלומר עד כמה אתם מעמיקים בנושא באופן מלא. כאן רוב אנשי השיווק נכשלים, מפני שהם עוצרים בפורמט אחד. אבל בינה מלאכותית בוחנת הכל – סרטונים, בלוגים, פודקאסטים, פוסטים ברשתות חברתיות.
שימוש במלוא האפיקים מרחיב את טביעת הרגל שלכם ומחזק את סמכותכם. אז הלקח פשוט: עומק מנצח שטחיות. עדיף להיות הקול המקצועי ביותר בשלושה נושאים מאשר להתפשט על פני 30 נושאים. אין צורך לרדוף אחרי כל מילת מפתח פופולרית. במקום זאת, צרו מומחיות מורכבת שמתחזקת עם הזמן.
כך בינה מלאכותית ומנועי חיפוש מפרידים בין המומחים האמיתיים למזויפים: על ידי חיפוש אחר סמכות עקבית, מאומתת ורב-ממדית שמופיעה בכל מקום שחשוב.