מדריך קידום אתרים ב-10 צעדים [מעודכן ל-2019]


איך לקדם אתר בגוגל בעשרה שלבים

קידום אורגני במנועי חיפוש הוא אפיק שיווקי אחד מני רבים שיכול להיטיב עם האתר / העסק שלכם, כל עוד יודעים מה לעשות ובאיזה מינון.

חשוב לזכור: בדיוק כמו כל שיטת פרסום ושיווק אחרת, גם בקידום אתרים אורגני אי אפשר להבטיח הבטחות (ובייחוד מיקומים בתוצאות החיפוש). מי שחושב שקידום אורגני משמעו לשלוט בתוצאות החיפוש של גוגל, מוטב שיפרסם את עצמו בשיטות אחרות.

אז מה זה כן קידום אתרים? שילוב רחב-יריעה של פרקטיקות, תיאוריות וקורלציות בין משתנים מרובים, שמאפשר להגדיל הן את נראות האתר בתוצאות החיפוש והן את כמות הכניסות מתוצאות אלו. כיום SEO מערב גם תחומים רבים נוספים, כגון חוויית משתמש (UI/UX), שיפור המרות (CRO) ודברים נוספים שמטרתם לגרום לגולש לפעול בדרכים מסוימות.


המדריך המקוצר לקידום אתר (בגוגל)

שלב 1 – בדיקת האתר
שלב 2 – מחקר מילים
שלב 3 – בדיקת תחרות
שלב 4 – בחירת ביטויים
שלב 5 – אופטימיזציה
שלב 6 – השקעה בתוכן
שלב 7 – מהירות טעינה
שלב 8 – התאמה למכשירים ניידים
שלב 9 – קישורים, מיתוג ומדיה חברתית
שלב 10 – טיפים למתקדמים (קידום לוקאלי, ניהול מוניטין ועוד)


חשוב לזכור – המדריך בא לתאר כיצד מבצעים תהליך כללי של קידום אתרים, והוא בהחלט לא מכסה את כל התעשייה הזו שנקראת SEO. אין שום מדריך שיכול לעשות זאת ביעילות, בעיקר בשל קצב השינויים הגבוה.


שלב 1 – בדיקת האתר

האם גוגל מכיר את האתר שלך?
כדי לדעת זאת בוודאות, חפשו בגוגל את כתובת האתר יחד עם האופרטור site:website.co.il
אם האתר שלכם כבר מאונדקס בגוגל, הפקודה הזו תיתן לכם את העמודים הסרוקים בארכיון.

כך זה אמור להיראות, ללא רווחים ורצוי גם ללא www (כדי לקבל את כל הדפים באתר):

אופרטור site בגוגל


אם תוצאות החיפוש לא מציגות אף עמוד מהאתר, גוגל כנראה לא הגיע אליו וצריך לבדוק מדוע:

  • האם הדומיין נרכש ממש לאחרונה? אם כן, צריך לתת לגוגל זמן להגיע לאתר. מומלץ לשים קישור לאתר שלכם באתר אחר שכבר נמצא באינדקס.
  • האם האתר חסום לסריקה על-ידי תגית או קובץ Robots / No Index / No Follow? במקרה כזה רצוי לפנות לתכנת או למי שהקים את האתר ולברר את הנושא.
  • האם האתר נענש על-ידי גוגל? עונש בגוגל הוא תוצאה של קידום חובבני או שגוי מבסיסו. חיבור האתר ל- Google search console ייתן תשובה לשאלה הזו.

האם האתר יכול לעבור קידום?

לא כל אתר בנוי ל-SEO, וצריך לברר את הנושא הזה לפני שמתחילים לעבוד. שני הפרמטרים החשובים ביותר לקידום:

  • שליטה ב- Head בכל עמוד בנפרד – בכל עמוד באתר, בין אם קיים ובין אם חדש, צריכה להיות היכולת לשנות את תגית הכותרת (Title), את תגית התיאור (Meta Description) וכן את תגית מילות-מפתח (Meta Keywords, אם כי זו האחרונה לא רלוונטית).
  • הוספת עמודים באתר ללא הגבלה – אחת מאבני היסוד של SEO הוא עדכון האתר בצורה קבועה. ודאו שבאתר ניתן להוסיף עמודים. אם יש צורך, הגדילו את חבילת האחסון.

פרמטר חשוב נוסף הוא הטמעת קודי מעקב לקבלת נתונים סטטיסטיים – כמה גולשים נכנסו לאתר, מהיכן ועוד. ללא הנתונים הללו יהיה קשה לעקוב אחרי הצלחת האתר. ניתן להשתמש בשירות החינמי של גוגל אנליטיקס או בשירותים זמינים אחרים. הנה הנחיות להטמעת קוד אנליטיקס ולשימוש בו.

לאחר החיבור לאנליטיקס מומלץ לחבר את האתר גם לקונסולת החיפוש (Search Console), שתיתן אינדיקציות אודות “בריאות האתר” – עמודי שגיאה, כותרות ותיאורים כפולים או חסרים, קישורים נכנסים, השאילתות שגרמו לאתר להופיע בגוגל ו/או גרמו לגולשים להיכנס לאתר ועוד. הנה הנחיות לחיבור האתר לקונסולת החיפוש.

במקום להסתבך עם קודים נפרדים והטמעתם במיקומים שונים באתר – ניתן להטמיע את כל הקודים הדרושים באמצעות Google Tag Manager. מדובר במעין “קונטיינר” שיכול להכיל בתוכו את כל הקודים שברצונכם להטמיע באתר או באפליקציה. מטמיעים את תג מנג’ר באתר פעם אחת, ויותר לא צריך להיכנס פנימה להטמעת שאר הקודים – אנליטיקס, מעקב המרות באדוורדס, פיקסל פייסבוק, רימרקטינג, מפות חום וקליקים ועוד. כמו כן תג מנג’ר יכול לשמש לדברים רבים ומתקדמים מאוד, כגון מעקבי המרות מורכבים וכן הלאה. הנה הנחיות להטמעת תג מנג’ר, והנה ערוץ יוטיוב מעולה שמסביר כיצד לבצע מעקבי המרות מסוגים שונים באמצעות תג מנג’ר ואנליטיקס.


שלב 2 – מחקר מילים

כעת עליכם לבחור את המילים בהן תקדמו את האתר.

איך עושים זאת? אם אתם מפרסמים בתשלום בגוגל, יש לכם גישה מלאה לכלי מילות המפתח הידוע והמפורסם, שייתן לכם מידע אודות נפחי חיפוש, עלויות לקליק ועוד. אם אתם לא מפרסמים בתשלום בגוגל, הכלי ייתן רק טווח של נפחי חיפוש (עדיף על כלום).

יש גם כלים חינמיים חלופיים כגון Ubersuggest, שהמגבלה העיקרית שלו היא בדיקה של כל מילה בנפרד (בגוגל ניתן להזין רשימת מילים ארוכה). בכל זאת, אוברסג’סט הוא כלי מעולה למחקר מילים. אל תשכחו לבחור את השפה / מדינה הנכונים לפני שאתם מתחילים.

ubersuggest

אם בכל זאת יש לך אפשרות להשתמש בכלי המילים של גוגל, לך על זה. היכנס עם חשבון גוגל, ודא שהמיקום הוא “ישראל” והשפה היא “עברית”. הקלד את הביטויים הרצויים אחד מתחת לשני ולחץ על “חפש”.

אילו מילים צריך לבדוק? את המילים הרלוונטיות לתחום העיסוק של האתר / העסק.
אם אתה עוסק בנעליים, למשל, בדוק את הביטויים הבאים:

מחקר מילים במתכנן מילות המפתח של גוגל

התוצאות נחלקות לשני סוגים: בחלק העליון תקבל רק את הביטויים שביקשת, ובחלק התחתון (שלא מופיע בתמונה) תקבל הצעות לביטויים נוספים. כל מילה מקבלת מספר (או טווח מספרים); זהו מספר החיפושים הממוצע שבוצע כל חודש בשנה האחרונה עבור מילה זו.

ככל שהמספר גבוה יותר, כך למילה יש פוטנציאל לייצר יותר כניסות לאתר כאשר מקדמים אותה. במקביל – ככל שכמות החיפושים פר-ביטוי מסוים גדולה יותר, הדבר מרמז גם (אך לא תמיד) על מידת תחרותיות גדולה יותר.

כאשר מדובר בקידום אורגני בגוגל – אפשר (אך לא רצוי) להתעלם מעמודת “תחרות” ומעמודת “הצעת מחיר” בכלי המילים. עמודות אלו יותר רלוונטיות לפרסום ממומן במערכת אדוורדס, למרות שגם להן יש קשר כלשהו לקידום אורגני בסופו של דבר. ככל שמפרסמים מוכנים לשלם יותר לקליק בביטוי מסוים, הווה אומר שהביטוי תחרותי יותר וגם ממיר יותר בסופו של דבר. המחיר לקליק בשילוב רמת התחרות מעידים על רווחיות הביטוי עבור האתר/העסק.

כיצד לבחור את המילים הנכונות ולהשתמש בהן באתר?
הכול בסעיף 4 בהמשך המדריך.


שלב 3 – בדיקת תחרות

מיקומים בגוגל

אם האתרים בהם אתה מתחרה ממוקמים היטב בגוגל, אין דבר טוב מכך שיעיד על גודל התחרות מולם. איך מבררים זאת? אפשר להשתמש בכמה שיטות:

  • בודקים ידנית אילו ביטויים מופיעים בטייטל ובתיאור בכל עמוד, והאם האתר המתחרה ממוקם בעמוד הראשון עבור ביטויים אלו. אפשר למצוא את הביטויים באתרים המתחרים באמצעות אופרטור site או בתוכנת הסריקה Screaming Frog.
  • אפשר להשתמש ב- SEMrush שמציג מיקומים עיקריים עבור האתרים שאותם אנו בודקים. גרסת החינם מוגבלת.
  • כלי נוסף שעושה זאת בתשלום הוא ZEFO.

מספר התוצאות בגוגל

כמו בכל אסטרטגיה שיווקית אחרת, גם בקידום אתרים חשוב להבין את גודל השוק ואת מידת התחרותיות מולה מתמודדים. כדי לתפוש בצורה ראשונית מיהם המתחרים ומהי מידת התחרותיות – עשו חיפוש פשוט בגוגל של הביטוי אותו תרצו לקדם.

אם נחפש את הביטוי “נעלי גברים”, נוכל לראות שמתקבלות 898,000 תוצאות (ביטויים של יותר ממילה אחת רצוי לבדוק עם מירכאות, לקבלת תוצאות מדויקות). אם נחפש את המילה נעליים, נקבל 11.8 מיליון תוצאות – רמז לכך שהביטוי (ככל הנראה) תחרותי יותר בהשוואה לנעלי גברים.

מספר אזכורי המותג בגוגל

רצוי לבדוק גם כמה פעמים מופיע שם המתחרה בגוגל. אם נבדוק את הביטוי “קוקה קולה” נגלה שהוא מופיע הרבה יותר פעמים מאשר “מוסך חזי”. ככל ששם המותג נפוץ ביותר אתרים, זוהי עדות לחוזק המותג ולעובדה שכנראה מדובר במתחרה חזק בתחומו (ולא רק עבור ביטוי/ים מסוים/ים).

נפח החיפוש החודשי בכלי מילות מפתח

ככל שביטוי הוא בעל נפח חיפוש חודשי גבוה יותר, כך יש לו קורלציה עם תחרות גבוהה יותר (לא תמיד, אבל ברוב המקרים). ביטויים אלו, בעלי מילה עד שתיים, שמהווים כ-20% מהטראפיק באתר, נקראים Short Tail. שאר הביטויים, הפחות תחרותיים ובעלי 3 מילים ומעלה, מהווים כ-80% מהטראפיק באתר ונקראים Long Tail. יש גם ביטויים באמצע אבל זה פחות חשוב כרגע.

מי משני הסוגים חשוב יותר? שניהם חשובים באותה מידה. השורט טיילז מביאים יותר טראפיק, אבל הלונג טיילז מייצרים יותר המרות (חשוב במיוחד לאתרים שמאחוריהם עומדים עסקים או חברות). לכן צריך לדעת לשלב בחוכמה בין שני הסוגים.

חפשו גם את שם המתחרה בכלי המילים; ככל שנפח החיפוש גבוה יותר, כך המתחרה שלכם חזק יותר.

מספר עמודים סרוקים בגוגל

אומנם זהו לא מדד מהימן במיוחד, אבל בגדול ככל שלאתר מסוים יש יותר עמודים סרוקים בגוגל – הדבר מהווה עדות עקיפה לתחרות שהוא מציב לכם. אתר עם 20 עמודים אינו תחרותי כמו אתר באותו תחום עם 20,000 עמודים (אבל יש גם מקרים שכן). את מספר העמודים ניתן לוודא על-ידי פקודת site:website.co.il בתיבת החיפוש בגוגל.

עמוד בודד לעומת אתר שלם

אם יש לנו אתר שכל כולו בתחום הנעליים, והחלטנו שאנו רוצים להקים ולקדם בו גם עמוד אחד בנושא חולצות – רוב הסיכויים שהתחרות בתחום תהיה קשה מדי. מעבר לשאלת נפח החיפוש ומספר התוצאות בגוגל, רוב הסיכויים שבין המתחרים שלנו יהיו אתרים שלמים המוקדשים רק לחולצות ולבגדים, ולהם יהיה קל יותר לתפוס מיקומים בנושא הזה.

לעמוד אחד בנושא חולצות תהיה תחרות קשה מאוד עם אתרים שלמים העוסקים באותו תחום (אלא אם כן מדובר באתר ותיק וסמכותי מאוד). זה לא בלתי אפשרי, אבל יש לקחת זאת בחשבון מראש.

כלים לבדיקת מתחרים

להשלמת התמונה ניתן לקבל מידע נוסף ממגוון רחב של כלים (רובם חינמיים):

  • ותק דומיין – ככל שדומיין ותיק יותר, כך יש יותר סיכוי שיש לו מדדי אמינות טובים לצד קישורים חזקים (לא תמיד, אבל בממוצע). ניתן לבדוק ותק דומיין באיגוד האינטרנט הישראלי (לדומיינים ישראלים בלבד) וכן באתרים כגון whois.domaintools.com ואחרים.
  • Moz Link Explorer – מדרג אתרים מ-1 עד 100 (DA – Domain Authority); ככל שהמספר גבוה יותר כך האתר חזק יותר. כמו כן מאפשר לעקוב אחרי קישורים נכנסים אל האתר. הנתונים כאן לא שווים יותר מדי, אבל בהיעדר כלי אחר בתשלום – החינמי הזה נותן אינדיקציה כלשהי.
  • Ahrefs – הכלי המועדף עליי ועל רבים בתעשיית ה- SEO. נותן קישורים נכנסים, מיקומים בגוגל (אם כי לא מדויקים), עמודים חזקים וכן הלאה אפשרויות. גרסת החינם מוגבלת מאוד אבל נותנת תחושה לגבי היכולות של הכלי.
  • Buzz Sumo – איזה תוכן שיתפו ואהבו הכי הרבה לפי נושאים, מילות מפתח, אתרים וכן הלאה. גרסת החינם מוגבלת מאוד, אבל נותנת רעיונות יפים לפעמים.
  • SEM Rush – מתחרה רציני של Ahrefs המציג מגוון רחב של נתונים: טראפיק משוער באתר (אורגני וממומן), קישורים נכנסים, ביטויים עיקריים בהם האתר ממוקם ועוד.

שלב 4 – בחירת ביטויים לקידום

אחרי שהחלטתם אילו מילים לקדם לפי תחומי עיסוק האתר, צריך “לזווג” בין העמודים הקיימים באתר לבין המילים שבחרתם. ביטוי של 1,900 חיפושים בחודש יהיה קשה יותר לקידום (בדרך כלל), מאשר ביטוי של 390 חיפושים בחודש, ויש לקחת זאת בחשבון מראש.

אם האתר עוסק בנעליים, למשל – את עמוד הבית אפשר לקדם בביטוי הכללי “נעליים” או “חנות נעליים” (עמוד הבית הוא בדרך כלל החזק ביותר מבין שאר העמודים באתר). עמודים פנימיים יותר אפשר לקדם בביטויים האחרים, בהתאם להיגיון הפנימי באתר: את עמוד נעלי נשים נקדם בביטוי “נעלי נשים” וכן הלאה. תכנון נכון של ההיררכיה הזו בין העמודים יסייע לקידום (הרחבה בסעיף 9).

חשוב לזכור: אל תבחרו ביטויים שלא מייצגים את מה שהאתר מציע, גם אם יש להם כמות חיפושים גבוהה מאוד. המשתמשים אמורים לקבל תוצאה רלוונטית, ולא סתם עמוד שיושב בתוצאה הראשונה בגוגל. רלוונטיות היא שם המשחק פה.

האם צריך לקדם את כל עמודי האתר?

אם מדובר במאות ובאלפי עמודים, כנראה שזה לא יהיה ריאלי (מה גם שלקדם מאות או אלפי ביטויים זה קשה – זה לא כמו בממומן). הכול תלוי במספר הביטויים שרוצים לקדם, בהתאם לתחומים הנחוצים לכם. אם בחרתם רק 5 ביטויים לקידום, זווגו אותם עם 5 העמודים המתאימים באתר. אם בחרתם 50 ביטויים לקידום, זווגו אותם עם 50 העמודים הרלוונטיים להם (או צרו עמודים חדשים בהתאם למילים החדשות).

אחרי שהתאמתם כל ביטוי לעמוד הרלוונטי לו, ודאי שיישארו עוד הרבה עמודים נוספים באתר בלי מילות מפתח. אי אפשר לקדם את כל הביטויים האפשריים בתחום מסוים; זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי. לכן בחרו מספר מצומצם של ביטויים הכי רלוונטיים לתחום שלכם. מוכר בריכות בארצות הברית הרוויח 2 מיליון דולר הודות לעמוד אחד באתר, שהנושא שלו היה “כמה עולה בריכת פיברגלס”. לכאורה ביטוי זניח עם מיעוט חיפושים, אבל בפועל – ביטוי רווחי מאוד לתחום העיסוק של האיש.

זה לא אומר שנזניח את שאר העמודים באתר; העמודים האחרים גם הם יטופלו במועדם. כל זה הוא חלק מתהליך המיטוב (אופטימיזציה) שאמור להתבצע בכל האתר כולו. כל עמוד – קיים או חדש – יכול לקבל ביטוי נוסף בתחום העיסוק של האתר, ועל-ידי כך האופטימיזציה ממשיכה גם בחלקי האתר האחרים. זאת מעבר לביטויים העיקריים שאותם מקדמים בצורה אקטיבית.

נושא מילות המפתח חשוב מאין כמותו, ובעיקר עניינים כגון כוונת המשתמש בכל שאילתה שהוא מקליד, התחרות בפניה אתם עומדים בבחירה של כל ביטוי ועוד. להעמקת הידע ולבחירת הביטויים הטובים ביותר, הנה מדריך מעולה (באנגלית) למחקר מקיף של מילות מפתח.


שלב 5 – אופטימיזציה למנועי חיפוש

אחרי שהחלטנו אילו עמודים יקודמו בביטויים שבחרנו, צריך לבצע התאמה בין כל עמוד לביטוי שהוצמד לו. להתאמה זו קוראים “מיטוב”, או כפי שנהוג לומר אצל מקדמי אתרים – “אופטימיזציה”. זו הסיבה שקוראים לתחום הזה SEO, שמשמעו “אופטימיזציה למנועי חיפוש” (Search Engine Optimization).

איך מבצעים אופטימיזציה של עמוד באתר?

הכי נוח לחשוב על התהליך הזה כעל כתיבה של מאמר לעיתון: לכל מאמר יש כותרת ראשית, תקציר וגוף המאמר. אותו מבנה בדיוק תקף גם בעמודים באתר-אינטרנט.

נניח שהחלטתם שעמוד פנימי מסוים יקודם בביטוי “נעלי גברים”. כעת עליכם לוודא שהביטוי הזה נמצא ב-3 מיקומים אסטרטגיים בעמוד:

  1. כותרת העמוד (Title) – מקבילה לכותרת המאמר בעיתון.
  2. תגית התיאור (Meta Description) – מקבילה לתקציר המאמר.
  3. גוף התוכן עצמו – מקביל לגוף המאמר וכולל תוכן, כותרות H, תגיות Alt / Title לתמונות ועוד.

הבהרה – בעמודי אינטרנט קיימת תגית נוספת הנקראת Meta Keywords. חלק ממנועי החיפוש מתייחס לתגית זו, וחלק אחר מתעלם ממנה (גוגל, למשל). הכי טוב יהיה להכניס שם את הביטוי פעם אחת, ולהוסיף עוד שתיים-שלוש מילים נרדפות. לא יותר מזה.

גוגל מתעלם גם מתגית התיאור (Meta Description), ואינו משתמש בה כמדד לדירוג האתר החל מ-2009; אבל היא נחוצה מטעמי שיווק והבהרה לגולשים, לאן הם עומדים להיכנס. תיאור טוב מגדיל את אחוזי ההקלקה (CTR – Click Through Rate) בתוצאות החיפוש.

אם האתר שלכם עובד על מערכת וורדפרס (WordPress) – מומלץ להתקין את התוסף yoast seo. הוא יקל על כתיבת טייטלים ותיאורים בעמודים, וכן יבצע אופטימיזציית קוד אוטומטית שתשפר את נראות האתר בגוגל (rel=canonical, rel=prev, rel=next ועוד).

כמה פעמים הביטוי צריך לחזור על עצמו בעמוד מסוים?

חסכו לעצמכם את החישובים המיותרים נוסח “צפיפות מילות מפתח”. פשוט כתבו על הנושא שבו עוסק העמוד, והביטוי כבר יופיע בטבעיות במהלך הכתיבה. עם זאת – לאחר שסיימתם לכתוב, ודאו שהביטוי (כולל וריאציות שלו) נמצא במיקומים אסטרטגיים בעמוד: טייטל, מטא תיאור, כותרות H, תגי Alt / Title בתמונות וגם בגוף התוכן.


שלב 6 – השקעה בתוכן

טיפים לכתיבה נכונה

כתיבה נכונה היא כתיבה שמתאימה לבני-אדם, ורק אחר-כך למנועי החיפוש. תוכן זה לא רק טקסט, אלא כל דבר הנמצא בעמוד ומספק לגולש את מה שחיפש (טקסט משכנע, תמונות, סרטוני וידיאו ועוד).

  • צרו תוכן מקורי, מעניין ולא מועתק.
  • כתבו לעניין, ללא שגיאות ובצורה ברורה.
  • חלקו את התוכן לפסקאות קצרות.
  • הוסיפו כותרות-משנה לשבירת הרצף.
  • כתבו שיווקי ומשכנע (במידה שהאתר מיועד למכירת מוצרים/שירותים).
  • שלבו תמונות, אינפוגרפיקות, סרטונים, תוכן אינטראקטיבי ועוד.

השתדלו להפוך את האתר למרכז מידע / מגזין מעניין. אם אתם מקדמים אתר בנושא איטום (משעמם לכל הדעות), חפשו מקורות מידע בתחום האיטום מהם תוכלו לקבל רעיונות להוספת תוכן בצורה קבועה באתר: ידיעות מקצועיות בתחום, סרטוני הסבר בנוסח “איך עושים” וכן הלאה. תמיד אפשר לכתוב משהו מרתק שקשור לתחום שבו עוסק האתר.

רעיונות לתוכן חדש אפשר למצוא בחיפוש בגוגל, בחדשות גוגל, באתרים העוסקים בתחומים דומים ועוד. חשוב לזכור שאסור להעתיק תוכן מאתרים אחרים (טקסט או תמונות). זה עלול להוביל לתביעה משפטית, ובנוסף גוגל עלול לסנן את האתר מהתוצאות.

אם מדובר באתר עסקי/מסחרי, ודאו שיהיה ברור שמאחורי האתר עומד עסק אמיתי – עמוד אודות תדמיתי וברור, עמוד צור קשר עם כתובת מלאה, טלפונים, פקסים, מיילים, סקייפ וכל מה שרלוונטי; עמוד עם תעודות והסמכות (אם יש), עמוד מחירון. רצוי שפרטי ההתקשרות יופיעו באופן גורף גם ב-footer באתר. רצוי לחבר את האתר לכל הפרופילים החברתיים שלו – פייסבוק, טוויטר, גוגל פלוס וכו’.

לבדוק תוכן משוכפל/מועתק מדי פעם – אולי אתם כותבים הכול מקורי, אבל זה לא מונע מאחרים להעתיק מכם ולהדביק באתרים שלהם. איך בודקים? להעתיק שורות מכמה עמודים עיקריים ולחפש בגוגל. אפשרויות נוספות הן בדיקה חינמית (ומוגבלת) באתרים כגון copyscape.com או copylo.com. אם אותו טקסט מופיע גם באתרים אחרים, יש כאן העתקה וצריך לכתוב את התוכן מחדש (או לפנות לבעל האתר המעתיק ולבקש להסיר את התוכן המועתק, במידה שניתן להוכיח שאכן העתיקו ממך).

על מה לכתוב? באיזה נושא?

שאלת השאלות. הנה כמה טיפים שיכולים לתת רעיונות:

  • בודקים בכלי מילות מפתח לסוגיהם, כפי שכבר צוין: Google Keyword Planner, keywordtool.io, Ubersuggest ועוד.
  • מקלידים נושא בגוגל ובודקים אילו השלמות אוטומטיות מוצעות לנו. לאחר שמקליקים “חפש” יש גם הצעות נוספות בתחתית כל עמוד תוצאות בגוגל.
  • מחפשים נושא בגוגל ובודקים את האתרים שעולים בתוצאות הראשונות: על מה הם כותבים? איזה נושאים מוצגים שם?
  • מחפשים נושא בגוגל ומקליקים על “חדשות” או “סרטונים” בתפריט העליון.
  • בודקים בפורומים, באתרי שאלות ותשובות ובקבוצות פייסבוק מה אנשים שואלים ואיזה נושאים רלוונטיים להם.
  • שמים לב לשאלות שמעלים הלקוחות שלך, והופכים כל שאלה למאמר מפורט עם התשובה המקצועית ביותר.
  • בודקים אתרי מתחרים בכלי בדיקת קישורים (Moz, Majestic SEO, ahrefs) ובכלי מעקב אחר רשתות חברתיות (Topsy, Buzz Sumo, Followerwonk) – העמודים שקיבלו הכי הרבה קישורים, שיתופים, לייקים, ציוצים וכו’, הם הנושאים המעניינים ביותר לכתיבה.

תדירות העדכון באתר

נניח שאתם מקדמים 5 ביטויים, ולכל אחד מהם כבר יש עמוד שעבר אופטימיזציה. אם תפסיקו להוסיף עמודים לאתר, גוגל עלול להתחיל להתעלם ממנו. לפי מחקרים ובדיקות, יש קורלציה בין כמות עמודים ותדירות עדכון באתר, לבין כמויות עולות של טראפיק אורגני. כל עמוד הוא דלת נוספת שדרכה אפשר להגיע לאתר.

רצוי להוסיף עמודים חדשים מדי פעם, כל עוד יש לכם דברים מעניינים להוסיף. אל תוסיפו סתם עמודים חסרי תועלת, רק כדי שהאתר יישאר דינמי. אם יש לכם בלוג באתר, תוכלו לכתוב על מגוון נושאים רלוונטיים לתחום העיסוק שלו/שלכם. אם מדובר באתרים עם הרבה עמודים קיימים, יש לבצע אופטימיזציה ושינויים בעמודים הקיימים.

ככל שתצרו יותר תוכן איכותי, כך תקבלו יותר תנועת גולשים שתביא עמה תגובות, שיתופים, לייקים ועוד. כמובן שהאינטראקציה תלויה בתוכן עצמו ובשאלה כמה הוא מעניין, אבל בגדול המשוואה היא: יותר תוכן = יותר גולשים. אחרי שמעלים תוכן לאתר, צריך להשקיע יותר זמן בהפצה ובפרסום שלו באתרים אחרים (ראו שלב 9 בהמשך).

תוכן הוא המלך – והנה הסיבה

  • פרסום 2 עמודים ביום במשך 5 שבועות הביא לגידול של מאות אחוזים בגולשים באתר חברה בארה”ב, לצד גידול במכירות.
  • פרסום 3 עמודים ביום במשך 10 שבועות הגדיל את הטראפיק ואת הפניות במאות אחוזים, עד כדי שהחברה הפסיקה את שירותי השיווק החיצוניים.
  • פרסום של כמה עשרות אינפוגרפיקות במשך 24 חודשים, הביא לעשרות אלפי שיתופים ולייקים, אלפי קישורים נכנסים ומיליוני גולשים באתר.
  • עמוד תוכן אחד ממוקד בשאלה “כמה עולה מוצר X?” הביא לבעליו 2 מיליון דולר במכירות.
  • ויש עוד אינספור דוגמאות שכאלה.

כתיבה שיווקית חשובה להנעת הגולש לפעולה (בעיקר באתרים לעסקים; פחות באתרים / בלוגים אישיים). הנה כמה מקורות מידע שיסייעו לכם:

בנוסף חפש בגוגל “כתיבה שיווקית” או “aida”, ותקבל אתרים המסבירים כיצד לכתוב באופן משכנע. אם האתר שלך הוא בלוג אישי ואינו מיועד לשרת עסק או חברה, אין חובה לכתוב בצורה שיווקית ומשכנעת. פשוט צור תוכן מעניין והטבע יעשה את שלו. בסוף המדריך יש קישורים למקורות מידע נוספים, שחלקם מלמדים גם כיצד לכתוב נכון – הן לגולשים והן למנועי חיפוש.


שלב 7 – מהירות טעינת האתר

גורם משמעותי בקידום של אתר בגוגל הוא מהירות הטעינה של האתר. ככל שמהירות זו גבוהה יותר – כך יש לאתר עדיפות מסוימת בתוצאות החיפוש. יותר מ-3 שניות טעינה עלולות להזיק לקידום (והמחמירים אומרים אף פחות מכך).

איך תדעו מה מהירות הטעינה של אתרכם?
ניתן לבדוק זאת בכלים חינמיים באינטרנט:

אתר GT Metrix (המומלץ ביותר)

אתר פינגדום

בדיקת מהירות בגוגל

אפשר לבדוק את מהירות הטעינה גם ב- Google Analytics / Search Console.

איך משפרים את מהירות הטעינה באתר?

חלק מהכלים המוצעים מעלה מספקים גם הנחיות לביצוע: הקטנה של תמונות “כבדות” מדי, איחוד קובצי CSS, שימוש בקוד נקי ככל הניתן, כיווץ GZIP בשרת בו יושב האתר ועוד. בהנחה שאינכם מומחים בנושא, פשוט שלחו את ההנחיות לחברת האחסון שלכם או למי שבנה לכם את האתר.

ניתן להשתמש בשירות האצת המהירות של גוגל, Accelerated Mobile Pages (בקיצור: AMP). השירות מיועד אך ורק לגרסאות מובייל ולא דסקטופ, והוא לא הופך את האתרים שלכם למותאמים למובייל – אלא אך ורק מאיץ את מהירות הטעינה (האצה מטורפת, אם להודות על האמת – פחות משנייה אחת). ככל הנראה לאתרי AMP יש גם יתרון מבחינת מיקומים, וזו עוד סיבה להשתמש בשירות. מי שרוצה להבין יותר טוב במה מדובר, יכול לקרוא את המאמר באתר של עידן בן אור.

החיסרון הגדול של AMP נכון להיום הוא הפיכת אתרי המובייל לגרסה מאוד מצומצמת וצרה, שמסירה חלקים רבים מהאתר לטובת האצת המהירות. מצד שני, אתרי ענק בכל העולם משתמשים בשירות, אז כנראה שהיתרונות עולים על החיסרון. לעניות דעתי המקצועית – מומלץ להשקיע בשיפור מהירות האתר, במקום להתפתות לגרסה המאוד מצומצמת שגוגל מציעה.


שלב 8 – התאמת האתר למכשירים ניידים

נפח נכבד מתנועת הגולשים באינטרנט מגיע מגולשים המשתמשים במכשירים ניידים (סמארטפונים, טאבלטים, לפטופים). מספר זה רק עולה ותופח, ולכן החל מאפריל 2015 גורם משמעותי נוסף בקידום בגוגל הוא התאמת האתר לגלישה בנייד.

איך בודקים התאמת אתר לנייד?

באינטרנט יש מספר כלים חינמיים:

כלי בדיקת התאמה בגוגל: https://search.google.com/test/mobile-friendly

כלי מנהל האתרים של גוגל: https://www.google.com/webmasters/tools

וכן אתרים נוספים.

ניתן לבצע גם בדיקת התאמה “ידנית” באופן הבא: דאבל-קליק על שולי הדפדפן יצמצמו אותו לגודל קטן יותר. כעת תפסו קצה אחד עם העכבר וצמצמו את הדפדפן לגודל הרצוי לבדיקה (סמארטפון, למשל). אם האתר מתארגן מחדש בהתאם לגודל והתפריטים משתנים, משמע שהוא מותאם לנייד. בדפדפן כרום אפשר ללחוץ F12 ולקבל אייקון קטן של סמארטפון בפינה העליונה; לחיצה על האייקון תציג את האתר בגרסת מובייל וכך ניתן לראות את ההתאמה.

עדיף לבצע בדיקת מובייל בכלים החינמיים ולא בצורה ידנית, מכיוון שלעתים יש אתרים שהותאמו למובייל בשיטה הנקראת הגשה דינמית – שיטה בה ההתאמה לנייד אינה מבוצעת לפי גודל המסך, אלא לפי סוג המכשיר ממנו גולשים.

איך מתאימים אתר אחד לריבוי מכשירים ורזולוציות מסך?

אתר רספונסיבי/אדפטיבי – Responsive משמעו “מגיב” ו- Adaptive משמעו “מסתגל”. בשתי השיטות, למרות ההבדלים הדקים ביניהן, האתר מתאים את עצמו אוטומטית לגודל המסך הצופה בו. זו השיטה המועדפת ביותר, שכן היא הופכת כל עמוד באתר לגרסת מובייל באופן אוטומטי, בלי הצורך לבצע עדכונים מתישים בכמה גרסאות.

גרסה נפרדת למכשירים ניידים – כאן מדובר על הקמה של אתר נוסף ונפרד, שישמש גרסת מובייל לגרסה האינטרנטית. בדרך כלל זה מבוצע על גבי דומיין נפרד (לדוגמה סאב דומיין בדומיין הקיים mobile.website.com או על דומיין נפרד לגמרי). כאן בדרך כלל אין התאמה אוטומטית, וצריך להקים ידנית מחדש כל עמוד גם בגרסת המובייל (לא תמיד).

שיטה נוספת קלה ומהירה, המהווה דרך אמצע בין שתי השיטות לעיל, מיועדת בעיקר לאתרי וורדפרס – ניתן להתקין תוסף בשם WP Touch, שהופך אוטומטית כל עמוד אינטרנט גם לעמוד מובייל. יש לדעת שהעיצוב יהיה שונה בין שתי הגרסאות, ולכן מומלץ לתת למעצב לבצע התאמות.

שיטת-אמצע אחרת נקראת “הגשה דינמית” (Dynamic Serving), אך היא מעט יותר מסובכת ומבוססת על זיהוי המכשיר שדרכו נכנסנו לאתר (User Agent). אם אינך בטוח איזו שיטה עדיפה או ישימה במקרה שלך, התייעץ עם אנשי מקצוע.

שלב 9 – קישורים, מיתוג ומדיה חברתית

קידום אתרים בשפה העברית משמעו, ברוב המוחלט של המקרים, קידום בגוגל. גוגל ישראל (google.co.il) הוא מנוע החיפוש השולט ברשת האינטרנט הישראלית, ובו מתבצעים מעל 90 אחוזים מהחיפושים בעברית.

נניח שיש לנו אתר העוסק בתחום הנעליים. אם אתר אחר (רצוי בתחום-עיסוק רלוונטי) יקשר לאתר שלנו, הדבר נחשב כמעין “הצבעת אמון” בעיני גוגל. ככל שיותר אתרים מקשרים לאתר שלנו ו/או מזכירים את שם העסק שלנו, כך רבים הסיכויים שהאתר שלנו יופיע בתוצאות החיפוש הראשונות בגוגל.

איך עושים את זה?
מתמקדים בשני סוגי קישורים – קישורים חיצוניים מאתרים אחרים, וקישורים פנימיים באתר עצמו.

בניית קישורים חיצוניים / נכנסים (Inbound Links)

כדי להשיג קישורים נכנסים מציבים תכנים וקישורים באתרים רלוונטיים לתחום העיסוק של האתר שלנו, או שמקבלים קישורים נכנסים טבעיים על-ידי גולשים אחרים. הטקסט שממנו יוצא הקישור, יהיה במילת המפתח שאותה אנו רוצים לקדם (כולל ואריאציות שלה). ניתן להשאיר גם אזכורים של שם העסק, המוצרים והשירותים שלנו, מה שבהחלט תורם למיתוג ולקידום.

חשוב לזכור שאסור להגזים – אל תציפו אתרים חיצוניים בקישורים לאתר שלכם; אתם עלולים לחטוף. עשו זאת בחוכמה ובמתינות. כמו כן: הטקסט שמקשר לעמודי האתר שלכם צריך להיות מגוון, ולא לחזור על עצמו אלפי פעמים באותה צורה.

אל תעתיקו טקסטים של אחרים, תערבבו אותם קצת פה וקצת שם ותחשבו שבזה סיימתם. גוגל יודע לזהות תוכן מועתק. גם כשמדובר בתכנים חיצוניים, צרו תכנים מקוריים משלכם.

להיזהר מאוד עם קישורים ממקורות חיצוניים. לגוון כמה שיותר בטקסט של הקישור:

  • פעם עם ביטוי מסוים ופעם עם מילים נרדפות;
  • פעם עם שם המותג ופעם בלי טקסט בכלל;
  • פעם מתוך תמונה ופעם nofollow (הסבר);
  • פעם מתוך פורום בו מישהו שואל שאלה;
  • פעם מתוך תגובה בבלוג העוסק בנושא;
  • ופעם מתוך אתר שבו פרסמתם מאמר מעניין.

בניית אזכורים

חשוב שיהיו גם כמה שיותר אזכורים של שם המותג, הכתובת והטלפון (NAP: name, address, phone – הרחבה בנושא זה בסעיף 10):

  • להוסיף את פרטי העסק/האתר באינדקסים מובילים (דפי זהב, 144, איזי וכו’).
  • למצוא שאלות בפורומים שנשאלו לאחרונה (לא יותר מכמה חודשים אחורה) ולענות עליהן: “אני ממליץ על XYZ בתחום ABC” (לסגנן תוך כדי השתלבות בשיחות בפורומים ובבלוגים).
  • לפתוח לאתר פרופיל בגוגל פלוס / Google My Business ולחבר את שניהם.
  • השילוב בין שם העסק/האתר, מילות מפתח רלוונטיות וקישור מדי פעם – יוצר את המיתוג הרצוי ברחבי האינטרנט.

הנה כמה טיפים למציאת מקורות לקישורים:

למצוא אתרים טובים בתחומים משיקים שירצו לקבל מאמרים. אפשר להתחיל עם אתרי מאמרים רגילים (articles.co.il, reader.co.il) אבל לא יותר מפעם-פעמיים לכל אתר. אם אפשר להתנהל כמו משרד יח”צ ולמצוא עיתונאים / בלוגרים שיסכימו לפרסם מאמרים שלך עם קישור/קרדיט לאתר – מצוין. אפשר לפנות עצמאית לכתבים ובלוגרים במגוון רחב של תחומים, ולנסות את מזלכם בהצעת מאמרים בתחום העניין שלהם. בחו”ל זה יותר זמין, כמו למשל שירות Help A Reporter Out או שימוש ברשימות עיתונאים בתחומי עניין נישתיים, כמו למשל כתבי טכנולוגיה בחו”ל. אם אתם רוצים רשימות עיתונאים וכתבים בישראל, גם בלי להשתמש בשירותי יח”צ, תוכלו לפנות לאתר Scooper ולבדוק מה העלויות.

עוד אופציה היא לקנות מאמרים באתרי תוכן פעילים. אפשר לעשות זאת דרך משרדי יח”צ (שמן הסתם יביאו לכם את האתרים הטובים ביותר כמו כלכליסט, דה מרקר וישראל היום) או פשוט למצוא אתרי תוכן בצורה עצמאית ולשאול אותם כמה עולה חבילת מאמרים. יש מספיק אתרים כאלה שמציעים כל מאמר בסכומים של כמה עשרות שקלים או 200 שקלים לכל היותר למאמר, וזה נהדר לחשיפה ולשיפור מיקומים בגוגל.

גם החלפות קישורים/מאמרים זה טוב, כל עוד לא הופכים את זה לעיקר העבודה. כדאי להשתמש בכלי מחקר המתחרים שהוזכרו בצעד מס’ 3, לאיתור מקורות נוספים לקבלת קישורים (אם המתחרה שלך מקבל משם קישור, כדאי לבדוק האם זה מתאים גם לאתר שלך). החלפות קישורים היא שיטה שנפוצה בעיקר בישראל, כך מסתבר, בעוד שבחו”ל – היכן שהתחרות גדולה יותר בכל נישה – נוטים יותר לקנות קישורים. חפשו בקבוצות פייסבוק “החלפת קישורים” ותגיעו לכמה קבוצות טובות שיאפשרו לכם לעבוד מול מקדמי / מנהלי אתרים ישראלים.

להפיץ לכל עבר במדיה החברתית – להקים עמודי עסק בפייסבוק, בטוויטר ובגוגל פלוס, ולשתף שם כל תוכן חדש באתר (באתרי וורדפרס יש תוספים שמפיצים אוטומטית ישירות למדיה החברתית ברגע הפרסום). לנסות להביא כמה שיותר גולשים לעשות לייק / 1+ / שיתופים חברתיים בכלל. להצטרף לקבוצות פייסבוק בנושאים רלוונטיים ולדחוף מדי פעם איזה אייטם מעניין שכתבת. קבוצות פייסבוק לא משפיעות על האורגני, אבל זה מביא טראפיק.

ליצור ולשתף סרטונים – אם יש זמן וסבלנות ניתן ליצור סרטונים או לשלם למישהו שמתמחה בהפקת סרטוני תדמית. לאחר מכן מעלים ליוטיוב או ל-vimeo, מטמיעים באתר ומפיצים גם במדיה החברתית. לא לשכוח לציין בכל סרטון יוטיוב מילת מפתח עיקרית ואת שם האתר/העסק. בנוסף אפשר לעשות SEO גם לסרטונים עצמם.

לפרסם בתשלום בגוגל ובפייסבוק – אם אתה יכול ורוצה, אל תוותר על פרסום בתשלום בגוגל ובפייסבוק. בסופו של דבר זה טראפיק נוסף שלא יכול היה להגיע דרך האורגני. איך מפרסמים בגוגל ובפייסבוק? חפש מידע בגוגל, יש עשרות אם לא מאות מדריכים בנושא.

להשתמש באפיקי פרסום נוספים – אם יש אפשרות לפעול בשיתוף עם משרד יחסי ציבור, להתראיין לעיתונות או אפילו לטלוויזיה ולרדיו; כל אלו מוסיפים בסופו של דבר לחיזוק המותג, דבר שמתבטא גם בחיפושים בגוגל.

קישורים פנימיים

כפי שצוין בתחילת פרק זה, גם לקישורים פנימיים יש חשיבות בקידום אורגני. הקישורים הפנימיים נחלקים בדרך כלל לשני סוגים – קישורי-רוחב המופיעים בכל האתר (בדרך כלל תפריטי ניווט למיניהם), וקישורים מתוך גוף התוכן עצמו בכל עמוד בנפרד.

בסוג הראשון של קישורים פנימיים, רצוי שהאתר יהיה מסודר לפי נושאים (“היררכיית אתר” או “ארכיטקטורת אתר” בשפת אנשי ה-SEO) ותפריטי הניווט יהיו ברורים, בצורה המאפשרת לגולש להבין במה עוסק האתר ולאן הוא מגיע בכל קליק. לדוגמה, הנה תפריט ניווט ראשי באתר של נעליים:

אפשר להשלים את התפריט הראשי העליון גם עם פירורי לחם (Breadcrumbs), תפריטי-צד ותפריטי Footer בחלק התחתון של האתר.

ככל שתכני האתר יהיו מסודרים תחת נושאים מוגדרים היטב, כך תשתפר הן חוויית המשתמש והן היררכיית האתר – מה שמוביל בסופו של דבר ל”זרימה נכונה” של מדדי Page Rank ו- Phrase Rank בין העמודים (Siloing בשפת המקדמים) וקידום יעיל בתוצאות החיפוש.

עמוד שאנו מקדמים באופן אקטיבי, רצוי מאוד שיהיה מחובר לתפריט הניווט הראשי. ככל שעמוד מסוים נמצא קרוב יותר לעמוד הבית (מבחינת מספר הקליקים הדרוש כדי להגיע אליו), כך מתחזק כוחו גם במנועי חיפוש. איך נדע איזה עמוד להציב קרוב יותר או רחוק יותר? גם בהתאם להיגיון שעומד בבסיס האתר וגם בהתאם לנפח החיפוש של הביטוי הדרוש (ראו צעד מס’ 4).

הסוג השני של קישורים פנימיים נמצא בגוף התוכן עצמו (בניגוד לאזורים הקבועים, כגון תפריטי ניווט, Footer, ווידג’טים ועוד). לדוגמה – כדי לחזק את הביטוי “נעלי ספורט לגברים” באתר, אנו צריכים למצוא עמודי תוכן נוספים ורלוונטיים, שמהם ניתן לקשר בחזרה לעמוד זה. טקסט העוגן של הקישור צריך להשתנות בכל פעם, כדי שלא ניצור מצב של מלאכותיות.

אם האתר ממשיך להתעדכן בתכנים חדשים, על מנת לשמור על זרימת ה-PR באתר (וכן על קידום הביטויים הרצויים) – גם עמודים חדשים אלו צריכים לקשר בחזרה לעמודים העיקריים שאותם אנו מקדמים. גם פה צריך לגוון בטקסט העוגן של הקישורים הפנימיים, ולגוון גם בעמודים שאליהם אנו מקשרים. אם אנו מקדמים רק 5 ביטויים באתר ונקשר כל הזמן רק לאותם 5 עמודים, אנו עלולים ליצור מצב של אופטימיזציית יתר – לכן רצוי מדי פעם לקשר גם אל עמודים שאינם מקודמים בפועל.

סוג נוסף של קישורים פנימיים מתוך גוף התוכן, הם קישורים יוצאים (Outbound Links) מהאתר שלך לאתרים רלוונטיים אחרים. קחו לדוגמה את המדריך הזה בנושא קידום אתרים – הוא מכיל כ-30 קישורים יוצאים לאתרים רלוונטיים בתחום. למה לי לקשר לכל-כך הרבה אתרים אחרים, ולתת להם “לאכול” לי את ה-PR? פשוט מאוד – כלל האצבע של מדד Trust Rank בגוגל הוא שאתרים סמכותיים מקשרים אל אתרים סמכותיים נוספים. אז כדי להפוך את האתר שלך לסמכותי, קשר אל אתרים סמכותיים אחרים בהתאם לנושא בו עוסק כל עמוד באתר. בצורה זו אתם מרוויחים פעמיים – גם נותנים לגולשים שלכם מקורות מידע נוספים בתחום, וגם מאותתים לגוגל שאתם מספיק סמכותיים בתחומכם.

כדאי לדעת שלקישורים היוצאים הללו יש יתרון נוסף – אם בעל האתר גילה שקישרתם אליו (או שעשיתם מאמץ והודעתם לו שקישרתם אליו) – הוא יכול לקשר בחזרה אליכם, לשתף את העמוד במדיה חברתית ולהגדיל את החשיפה שלכם. אגב, זו אחת מהשיטות היעילות ביותר לבניית קישורים.

מה היתרונות בקישורים פנימיים?

הם מקלים על סריקת האתר במנועי חיפוש, מאיצים את תדירות הסריקה, מאפשרים לגולשים לנווט בין עמודים גם מתוך התוכן ולא רק מתפריטי הניווט (ובכך מורידים Bounce Rate), ולבסוף מקדמים ביטויים אותם אנו רוצים לראות בדף הראשון של תוצאות החיפוש.

שלב 10 – טיפים למתקדמים

קידום אתרים מקומי / לוקאלי (Local SEO)

תחום משיק לקידום האורגני הוא הקידום המקומי / לוקאלי. מדובר באלגוריתם חיפוש נפרד מזה האורגני, אם כי לאחרונה בוצעו עדכונים משמעותיים בגוגל המקרבים את הקידום הלוקאלי לקידום האורגני (עדכון יונה, בעיקר). בארצות הברית, למשל, הקידום המקומי הוא עסק משגשג עד כדי כך, שיש מקדמים אמריקאים שעוסקים אך ורק בתחום זה. מעבר לכך, תעשיית ה- Local SEO כה משגשגת עד שבארה”ב לבדה יש מאות אינדקסים ושירותים המיועדים ספציפית לסוג זה של קידום. בישראל התחום פחות מפותח ונמצא רק בחיתוליו.

אבל מה זה בכלל קידום מקומי / לוקאלי?
קידום מקומי מתבסס בעיקר על המיקום הפיזי של בית העסק, בעוד שקידום אורגני מבוסס על מאות פרמטרים נוספים (מעל 200 פרמטרים שעוברים מעל 500 שינויים בכל שנה). שאילתות חיפוש מסוימות מציגות בתוצאות של גוגל גם חלק מהתוצאות המופיעות בשירות המפות של Google Maps.

תוצאות המפה נלקחות ישירות מתוך שירות המפות של גוגל, ושלושת התוצאות הרלוונטיות ביותר מוצגות בתוצאות האוניברסליות (כך נקראות תוצאות החיפוש הרגילות בגוגל). הכללים הקובעים איזו תוצאת-מפה תוצג בשלישייה הנ”ל, הם הפרמטרים באלגוריתם הקידום המקומי. בעבר התוצאות הוצגו בחבילות משתנות של 3, 5 או 7 תוצאות, אך לאחרונה בוצע שינוי גורף והוחלט להציג אך ורק 3 תוצאות מקומיות (וגם זה עוד יכול להשתנות, כמובן).

חשוב לציין שלא בכל שאילתא גוגל מציג את תוצאות המפה; לעתים הוא יציג תוצאות אורגניות רגילות שעברו אופטימיזציה לוקאלית.

גוגל משתמש בכ-60 פרמטרים רק כדי להבין מהו מיקומו הגיאוגרפי של הגולש, וזאת כדי לתת לו תוצאות טובות ומדויקות יותר. לפיכך אם הגולש מחפש רק את הביטוי “מסעדות”, גוגל יציג תוצאות בהתאם למיקום המשוער שבו הגולש נמצא (זיהוי כתובת IP, זיהוי GPS במכשיר נייד, זיהוי רשתות אלחוטיות, היסטוריית חיפושים קודמת וכן הלאה). אם הגולש מחפש את הביטוי “מסעדות בתל אביב”, גוגל יציג לו תוצאות שונות באזור תל אביב, מכיוון שזה מה שהגולש מחפש בלי קשר למיקומו הנוכחי.

איך מקדמים אתר/עסק בצורה מקומית?
אחד ההבדלים העיקריים והבולטים ביותר בין קידום אורגני לקידום מקומי, הוא שקידום מקומי נסמך פחות על קישורים ויותר על אזכורים (Citations / Mentions). למרות זאת, לאחר עדכון יונה שבוצע בגוגל – גם לקישורים יש השפעה על קידום מקומי, יחד עם כל שאר הפרמטרים של האלגוריתם האורגני.

בנוסף לקידום האורגני הרגיל, שגם הוא משפיע על התוצאות הלוקאליות, עיקר הקידום הלוקאלי נעשה באמצעים הבאים:

  • יצירת מערך עקבי ואחיד של 3 נתונים אודות העסק במקורות חיצוניים, בדומה לבניית קישורים: שם עסק, כתובת וטלפון (NAP: Name, Address, Phone).
  • הקמת פרופיל עסק בגוגל מפות / Google My Business / Google Plus (כולל אימות העסק מול גוגל וחיבור הפרופיל לאתר).
  • אופטיזמיציה של הפרופיל לאחר הקמתו והשקעה באיסוף חוות דעת גולשים.
  • אופטימיזציה של אתר העסק לביטויים לוקאליים (מנעולן בתל אביב).
  • ככל שהעסק קרוב יותר (פיזית) לגולש המחפש שאילתא, וככל שלפרופיל גוגל של העסק יש יותר מידע וחוות דעת גולשים (רצוי חיוביות) – גדלים סיכויי העסק להופיע בשלושת התוצאות הלוקאליות שגוגל מציג. מכיוון שתחום זה מורכב ועומד בפני עצמו, כדאי לקרוא עוד במדריך הזה לקידום לוקאלי.

מיתוג אישי / ניהול מוניטין באינטרנט

תארו לכם שיום אחד אתם מחפשים את שמכם המלא בגוגל, ומקבלים תוצאות חיפוש בעייתיות (במקרה הטוב) או מכפישות (במקרה הרע). לפעמים זה בא לידי ביטוי גם בהשלמות האוטומטיות של גוגל, לפעמים מדובר בתוצאות בעייתיות גם בפייסבוק ובפרופילים חברתיים אחרים. בעידן שבו חזות הדברים היא כמעט הכול, וכאשר חברות כוח אדם ומעסיקים מחפשים מועמדים לעבודה גם באינטרנט – תכנים בעייתיים עלולים למוטט קריירות ועסקים שלמים.

תחום ניהול המוניטין (או מיתוג אישי באינטרנט) לוקח את כל הידע והפרקטיקה מתחום ה-SEO ומתחומים נוספים (כגון בניית אתרים), ומשלב את כולם לכדי אסטרטגיה אחת שמטפלת בתוצאות בעייתיות שכאלה. אומנם כשמדובר בגוגל אי אפשר להעלים לגמרי תוצאות מכפישות (אלא אם כן שולחים בקשת הסרה לגוגל, והיא אכן מוצאת שמדובר בעניין בעייתי), לכן מה שנשאר לעשות הוא לפעול באמצעים אחרים, עקיפים יותר.

מטרתו העיקרית של תחום ה- Online Reputation Management היא לדחוק אחורה את התוצאות הבעייתיות, עד כמה שאפשר. כמו כן יש סוגים נוספים של תכנים בעייתיים, כגון אלו המופיעים במדיה חברתית, באתרי תוכן וחדשות, בפורומים ועוד. יריעתו של מאמר זה קצרה מלהכיל את תחום ניהול המוניטין, אך אציין כאן כמה דרכי פעולה שכדאי לנקוט – ברמה האישית וברמה המקצועית.

ניהול מוניטין עשה זאת בעצמך
לפני שפונים לחברת ORM, כדאי להתנהל באינטרנט בצורה נכונה:

מה מופיע בתוצאות החיפוש כאשר אתם מחפשים את שמכם המלא, שם העסק, מספרי הטלפון וכתובות המייל שלכם?

אילו השלמות אוטומטיות בגוגל עולות בתגובה לכל אחד מהחיפושים הללו?

האם יש תגובות בעייתיות בכל אחד מהפרופילים החברתיים שלכם?

האם הפרופילים החברתיים שלכם חשופים לסריקה של מנועי חיפוש?

האם אתם כותבים/כתבתם בעבר באינטרנט דברים בעייתיים תחת שמכם המלא?

ניהול מוניטין מקצועי
גם אם אתם מתנהלים בצורה נבונה ומושכלת, לעתים שמכם / שם העסק עשויים להופיע במקורות חיצוניים שעליהם אין לכם שליטה: אתרי חדשות ותוכן, בלוגים אישיים ומקצועיים, פורומים, פרופילים חברתיים ועוד. אם האזכורים הללו בעייתיים עבורכם, כדאי לפנות לחברה / איש מקצוע בתחום המיתוג האישי. עיקר העבודה נעשה באמצעות הרכיבים הבאים:

יצירת נכסים דיגיטלים נוספים באינטרנט, שיציפו תכנים חיוביים אודותיכם / העסק.
כתיבה והפצה של תכנים חיוביים במקורות חיצוניים נוספים (אם אפשר, באותם מקורות בהם פורסמו התכנים המכפישים).
פנייה למקור המכפיש ובקשה להסרת התוכן הבעייתי (לעתים גם בליווי עורך דין מומחה בתחום).
בניית קישורים ואזכורים המחזקים את הנכסים החיוביים על חשבון אלו השליליים.
ועוד כהנה וכהנה אפשרויות נוספות.

חשיבותו של אתר מאובטח

אתרים מאובטחים כוללים פרוטוקול אבטחה SSL, המעיד על כך שהם שומרים על המידע שהמשתמש ממלא באתר (פרטים אישיים, פרטי תשלום ועוד). גוגל יצאה במטרה להפוך את כל האינטרנט למאובטח, והחלה לציין בדפדפן כרום האם האתר מאובטח או לא. מעבר לשמירה על פרטי המשתמש ויצירת אתרים אמינים, גוגל הכריזה שאתרים מאובטחים יקבלו גם עדיפות קלה במיקומים לעומת אתרים שאינם מאובטחים (תמריץ יפה בהחלט).

אם אתם בונים אתר חדש, ודאו מראש עם חברת האחסון שהוא יהיה מאובטח. אם מדובר באתר קיים שאינו מאובטח, ובמיוחד אתרי מסחר אונליין (חנויות וירטואליות), כדאי ומומלץ שתבצעו את המעבר בהקדם. זה גם יגדיל את אמינות האתר בעיניי המשתמשים, וגם ייתן לכם עוד יתרון קטן בעיניי גוגל.

במה זה כרוך?

רכישת תעודת SSL והטמעתה בשרת האחסון בו יושב האתר.
שינוי כל כתובות העמודים באתר מפורמט HTTP הרגיל לפורמט HTTPS המאובטח.

טיפ לסיום – חובה להישאר מעודכנים

תחום ה-SEO משתנה במהירות. אם תמשיך להתעדכן במתרחש, תהיה תמיד בחזית השינויים ותדע איך לפעול ומה לעשות. לי יש ניסיון ב-SEO החל מ-2009 (ובתחום התוכן החל מ-1999), ואני עדיין ממשיך לקרוא חומרים חדשים מדי שבוע, ולפעמים אפילו מדי יום. ברגע שאתה קורא לעצמך “מומחה SEO” אתה במצב לא טוב, כי אז אתה נמצא על זרי הדפנה ואין לך שום סיבה להמשיך ולהתעדכן. ויש הרבה מה ללמוד בתחום הזה, במיוחד מניסיונם של אחרים.

הנה כמה ממקורות המידע הטובים ביותר, לדעתי, בתחום השיווק הדיגיטלי:

מקורות באנגלית

searchengineland.com
moz.com
searchenginewatch.com
neilpatel.com
quicksprout.com
backlinko.com
thesempost.com
viperchill.com
seobythesea.com
hubspot.com
inbound.org
hobo-web.co.uk/news
measureschool.com

מקורות בעברית

askpavel.co.il
danielzrihen.co.il
w3c.org.il

אני מקווה שהמדריך עוזר להבין מה זה SEO (ובעיקר מה זה לא), ואיך אפשר לבצע אותו בצורה היעילה ביותר. במדריך זה לא נכנסתי לעומקם של נושאים חשובים נוספים בקידום אורגני, כגון טיפול בעמודי שגיאה (404), ביצוע הפניות, שימוש בתגי קנוניקל וכן הלאה. אומנם כל אלה אכן חשובים לעבודת ה-SEO, אך קצרה יריעתו של חיבור זה מלהכיל את כולם. מי שרוצה להעמיק את ידיעותיו גם בתחומים האלה, יכול לגשת להנחיות גוגל למנהלי אתרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *