שלב 5 – אופטימיזציית תוכן

בדקו בקונסולת גוגל את העמודים בעלי הביצועים הנמוכים (בדרך כלל CTR נמוך), ולאחר מכן בצעו שינויים בהתאם לממצאים. לדוגמה, אם העמוד בקושי מופיע עבור ביטוי חשוב – ודאו שהביטוי נמצא במיקומים האסטרטגיים בעמוד עצמו: טייטל, תיאור, כותרות, תוכן, אלט טקסט וכן הלאה.

מעבר לכך בדקו את המתחרים שלכם בגוגל באותו ביטוי. מהם הנושאים והביטויים המופיעים אצל המתחרים? אילו סוגי תוכן קיימים שם? שפרו ושדרגו את עמודי האתר שלכם בהתאם לממצאים. כמו כן ודאו שקל לנווט באתר והוסיפו קישורים פנימיים אל עמודים עיקריים או כאלה שצריכים חיזוק.

השתדלו להפוך את האתר לספריית תוכן בנושא בו אתם עוסקים. ענו על שאלות נפוצות, כתבו מדריכים והעשירו את האתר בכל הידע האפשרי בתחום. בצורה כזו תוכלו להשתלב גם בחלק מהתשובות הישירות שגוגל מציג בתוצאה אפס, מעל לתוצאות האורגניות.

שלב 6 – תוכן משוכפל

למרות שתוכן משוכפל איננו בעיה קריטית, ולמרות שכ-29% מהאתרים מכילים תוכן משוכפל כלשהו – מומלץ להימנע ממנו. גוגל עלול לסנן החוצה עמודים משוכפלים, ואתם עלולים לאבד חשיפה אורגנית חשובה.

תוכן משוכפל עלול להיווצר בשל כמה סיבות, ובעיקר בגלל ריבוי עמודים בעלי אותו נושא או ריבוי דומיינים באותו תחום. בדיקת שכפול תוכן ניתן לעשות בחינם באתר Copyscape (מוגבל ל-5 בדיקות בדרך כלל) או באמצעות תוספי כרום.

אפשרויות טיפול בתוכן משוכפל: תגי קנוניקל בעמודים הנכונים; תיקון ושדרוג התוכן בעמודים הכפולים; הפניית עמודים כפולים אל עמודים רלוונטיים אחרים ועוד.

שלב 7 – קישורים שבורים

קישורים שבורים עלולים לפגוע בחוויית השימוש, וכן למנוע מגוגל (ומשאר מנועי החיפוש) למצוא אותם. קישורים נשברים בשל מגוון סיבות כגון דפים שנמחקו, מעבר לדומיין / CMS חדש, שינויים באתר או בתוכן עצמו וכן הלאה.

הדבר הכי פשוט לעשות הוא למצוא את כל הקישורים השבורים או האחרים שעלולים להפיק תוצאות לרעתכם: עמודי 404, הפניות לסוגיהן (שמכבידות על זמן טעינה) וכן הלאה. ניתן לעשות זאת הן באמצעות כלי לסריקת האתר (כפי שיוצג בהמשך) והן באמצעות קונסולת גוגל.

מומלץ לבדוק הן את הקישורים הפנימיים באתר, והן את הקישורים הנכנסים ממקורות חיצוניים. למרות שאת הסוג השני קשה יותר לתקן (ולרוב כמעט בלתי אפשרי), כדאי להיות מודעים לכל קישור חיצוני שבור. אפשר פשוט לבצע לו הפניה אל העמוד התקין (בהנחה שהטעות איננה בשם הדומיין עצמו).

שלב 8 – בדיקת מתחרים

במקום להמציא את הגלגל מחדש, בדקו מה עושים המתחרים שלכם שכבר נמצאים בעשירייה הראשונה בגוגל. בדיקת מתחרים יכולה לעסוק במגוון רחב של נושאים, אבל אפשר לצמצם אותם לכדי שניים עיקריים: פערי תוכן מצד אחד ופערי קישורים מצד שני.

אילו נושאים / מילות מפתח מופיעים בעשרת המתחרים הראשונים? כתבו תוכן חדש משלכם באותם נושאים, והקפידו שיהיה מעמיק ומקצועי יותר. כך תוכלו להתברג גבוה בהמשך הדרך. לא להעתיק! להבין את רוח הדברים וליצור תכנים בהתאם.

אילו סוגי תוכן מופיעים אצל המתחרים? האם רק טקסט או אולי גם תמונות, וידאו, תגי סכמה ועוד? הוסיפו לאתר שלכם בהתאם. כמו כן בדקו מה האורך הממוצע של עמודי התוכן, והרחיבו גם את התכנים הקיימים שלכם בהתאם.

מהיכן המתחרים מקבלים קישורים? אספו מקורות ורעיונות חדשים ונסו גם אתם לקבל קישור מאותם מקורות (בהנחה שמדובר במקור איכותי ולא באתרים ירודים).

שלב 9 – כלים לבדיקות Audit

זחילה היא התהליך שבו מנועי החיפוש "זוחלים" בין עמוד לעמוד באתר, עד שהם סורקים את כל מה שגלוי להם. לכן חשוב מאוד להבין איך מנועי החיפוש רואים את האתר שלנו, ואת זאת ניתן לעשות באמצעות כמה כלים חיצוניים – כגון הצפרדע הצורחת וכן כלים שמבצעים audit אוטומטי.

לאחר שהצפרדע סיימה לסרוק את כל האתר (בגרסה בתשלום), תוכלו לבדוק אינספור פרמטרים שדורשים שיפור: בעיות בתגי מטא, עמודים וקישורים שבורים, תמונות שמצריכות כיווץ, הפניות שמצריכות טיפול וכן הלאה.

כלים לביצוע audit אוטומטי מגיעים גם הם בתשלום בדרך כלל, כגון semrush או Rank Ranger לדוגמה. הם בהחלט יכולים לסייע בגילוי בעיות נוספות שלא חשפנו בשלבים קודמים; אבל כמובן שיש לזכור שמדובר בכלים אוטומטיים. הם לא מפעילים מחשבה, ולפעמים מציגים כל שטות כשגיאה שדורשת תיקון (למשל: אין אלט טקסט בפביקון). יש לפעול בשיקול דעת כדי לא לבזבז זמן על תיקון הדברים הלא חשובים.

שלב 10 – מדדי אמינות, סמכות ומקצועיות (EEAT / EAT / YMYL)

בתחילת שנות האלפיים אוניברסיטת סטנפורד הפיצה רשימה של 10 כללים, המסייעים ליצירת אתרי אינטרנט אמינים יותר.

הרשימה מבוססת על מחקר שנערך במשך 3 שנים בקרב 4,500 משתתפים, והיא דומה להפליא לפרמטרים של אמינות וסמכות כפי שהוגדרו מאוחר יותר על ידי גוגל באתרי YMYL (מה שנקרא מדדי EAT בתעשיית הקידום: Expertise, Authority, Trust).

לאחרונה שינו בגוגל את מסמך מדרגי האתרים, ומה שהיה E-A-T הפך כעת ל-E-E-A-T. האות E הנוספת משמעה Experience (ניסיון); זאת בנוסף ל-Expertise (מומחיות) שהייתה שם גם קודם. המשמעות היא שכעת גם חוויות אישיות כגון ביקורת / חוות דעת על מוצר, שירות או חוויה כלשהי – ישמשו את גוגל לדירוג מדד ה-EEAT החדש.

10 מדדי האמינות של סטנפורד:
1. הקלו על המשתמשים לוודא את רמת הדיוק של המידע באתר.
2. הראו שיש ארגון / עסק אמיתי העומד מאחורי האתר.
3. הדגישו את רמת המומחיות בארגון וכן בתוכן ובשירותים שאתם מציעים.
4. הראו שקיימים אנשים מקצועיים וברי סמכא מאחורי האתר.
5. הקלו על המשתמשים ליצור איתכם קשר.
6. עצבו את האתר כך שייראה מקצועי (או מותאם למטרותיכם).
7. ודאו שקל להשתמש באתר ושהוא שימושי.
8. עדכנו תדיר את התוכן באתר (או לפחות הראו שהוא נבדק מחדש לאחרונה).
9. השתמשו בכל סוג של שיווק בצורה מרוסנת (מודעות, הצעות וכו).
10. הימנעו משגיאות מכל הסוגים, קטנות ככל שיהיו.

אומנם עברו כמעט 20 שנה מאז פרסום המסמך של סטנפורד, אבל גוגל משתמש במדדים דומים פחות או יותר. לאחרונה הכריזו בגוגל שמדדי EAT נמצאים בשימוש תמידי בכל חיפוש, לכן מומלץ לוודא שהאתר משדר את הסמכות, האמינות והמקצועיות הדרושים (בעיקר בתחומים כגון משפטים, רפואה, ביטוח, נדל"ן וכו').

מדריך הנחיות האיכות של גוגל כולל פרמטרים לפיהם ניתן לקבוע האם האתר שעומד מולנו אמין מספיק, כדי שנסכים לסמוך עליו עם מידע אישי, פרטי אשראי ועוד. מעבר לכך, התוכן צריך להיות מקצועי ורצוי שייכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום (לדוגמה, הוסיפו תיבת מחבר לכל התוכן המקצועי באתר, תארים ותעודות, רשימת פרסומים אם יש וכן הלאה).

רגע לפני סיום

בדיקת SEO לאתר יכולה להתבצע באמצעות עשרות רבות של פרמטרים; לכן בחרתי את ה-10 החשובים ביותר לתהליך יעיל של קידום אתרים טכני. כמו כן הצגתי אופציה להשתמש גם בכלים אוטומטיים, שיכולים לעלות על בעיות שנסתרות מעינינו.

שלבו את מיטב האפשרויות שלכם, כדי לבצע בדיקות SEO מעמיקות ואיכותיות ככל האפשר. לא לשכוח גם לטפל בבעיות העיקריות והחשובות שצפו במהלך הבדיקה – אחרת כל זה לא שווה. בהצלחה!