שורה תחתונה:

• ודאו מראש שאתם מסוגלים לתרגם לידים/פניות למכירות בפועל. אם נכנסים Y לידים ששווים לכם X כסף, אתם אלו שתצטרכו להפוך אותם ללקוחות משלמים. אין זה תפקידו של איש ה-SEO להפוך לידים למכירות; הוא יכול רק להביא את הלידים אל סף דלתכם / אתרכם. הדבר שונה כאשר מדובר באתרי איקומרס, בהם המכירה מתבצעת ישירות באתר.

• חשבו מראש כמה שווה לכם כל ליד/מכירה וכמה לידים תצטרכו מדי חודש. אם ההוצאות שלכם חריגות, אל תצפו שקידום אורגני ייתן לכם החזר השקעה של פי 1,000; בטח ובטח כאשר מדובר בעסק קטן-בינוני ולא במותג מוכר. בכל אסטרטגיית שיווק טובה, כדאי להימנע מתלות מוחלטת באפיק שיווקי אחד, ולשלב לפחות עוד אפיק נוסף כגון קידום ממומן, ניוזלטר וכו’.
• הבינו את ההבדל בין החזר השקעה (ROI) ובין החזר השקעה על פרסום (ROAS). לאנשי השיווק שלכם – ולא משנה אם הם עושים ממומן, אורגני או קנלוני – אין יכולת לדעת מה מסתתר בסעיף ההוצאות שלכם. הם יכולים רק לוודא שתקבלו החזר השקעה משתלם על הכסף שהשקעתם בפרסום בלבד. להרחבה בנושא >

תחום עיסוק צר מדי

סעיף זה תקף בעיקר ללקוחות B2B, אבל לא רק. כבר בשלב הזה חובה להדגיש: אין שום מניעה לעשות SEO לאתרי B2B והתחום הזה משגשג לא פחות מ-B2C. למרות זאת חשוב לזכור כי עסקים הפונים לעסקים אחרים נמצאים בדרך כלל בנישה צרה יותר בהשוואה לקוחות B2C, הפונים לקהל הפרטי (יש יותר אנשים/לקוחות-קצה מאשר עסקים).

לדוגמה, עסק שמוכר תוכנה לצרכים מאוד ספציפיים שקיימים רק בחברות מסוג מסוים. דוגמה נוספת – חברת ניקיון שמציעה את שירותיה רק למשרדים. אם נתחיל לחפש ביטויים רלוונטיים בכלי מילות מפתח, אנו עלולים לגלות שחלק ניכר מהביטויים הם בעל נפח חיפוש קטן עד אפסי.

ביטויים בעלי אפס חיפושים יהיו בלתי אפשריים לקידום ממומן, ולמרות שיש להם הרבה יותר פוטנציאל אורגני – גם הפוטנציאל הזה עלול להתברר כנמוך מאוד. לדוגמה, אם אתם מציעים הרצאות לחברות ולארגונים, חלק ניכר מהביטויים הרלוונטיים לכם עלול להתברר כבעל נפח חיפוש נמוך, וייתכן שלא תקבלו מכך מספיק פניות (או שייקח זמן עד שתתחילו לקבל יותר פניות).

שורה תחתונה – בדקו מראש אילו ביטויים רלוונטיים לתחום שלכם, והאם הם יכולים להביא מספיק טראפיק שבסוף יתבטא בלידים / מכירות. נקודת האור היא שעדיף לקדם 50 ביטויים של 50 חיפושים כל אחד, מאשר ביטוי אחד של 2,400 חיפושים. יותר ביטויים בנפח חיפוש נמוך הם פוטנציאל ליותר פניות, לעומת ביטוי אחד גדול שיהיה קשה לקדם ויביא תועלת פחותה יותר.

שינוי תחום-עיסוק

תמיד צריך לזכור שגוגל חושב בצורה תבניתית, כפי שכבר צוין בנושא קידום לרופאים או עורכי דין. אם יש לכם אתר בנושא חליפות, יהיה קשה מאוד לשכנע את גוגל לקדם מבחינה אורגנית גם סוגי ביגוד אחרים באותו אתר.

לכאורה זה לא אמור לקרות, כי מדובר פשוט בסוגים שונים של בגדים… אבל גוגל כמו גוגל עדיין חושב כמו מכונה. ברגע שאתר מסוים מתויג בנושא מסוים, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגרום לו להתקדם גם בביטויים שלכאורה ממש רלוונטיים לאותו תחום עיסוק.

כמובן שלא תמיד זה המקרה. אם מדובר במותגים עתירי תקציב ופרסום, יהיה ניתן לקדם כמעט הכול תחת אותה מטרייה (לדוגמה טרמינל איקס). אבל כאשר מדובר בעסקים קטנים ובינוניים שעיקר הפרסום שלהם נשען על פרפורמנס ופחות על תדמית ומותג, יהיה קשה לדחוף סוגים שונים בתכלית של מוצרים – גם אם הם נכנסים תחת אותה מטרייה מבחינה נושאית.

כל הביצים בסל אחד

“חוק השבע” בתחום הפרסום קובע שהמשתמש צריך להיחשף למותג או להצעה שלכם 7 פעמים בממוצע, לפני שהוא פונה אליכם. אם פעם עסק קטן היה יכול להתקיים כל כולו על המלצות מפה לאוזן או על אפיק שיווקי אחד בלבד, הרי שכיום זה כבר אינו נכון. עסק שלוקח ברצינות את השיווק שלו, אינו יכול להרשות לעצמו לסמוך אך ורק על אפיק שיווקי אחד.

אם אתם רוכשים חבילת SEO ואין לכם שום פעילות שיווקית / פרסומית אחרת – קחו מראש בחשבון שייקח הרבה יותר זמן להגיע לתוצאות. בהנחה שאתם רוצים רק קידום אורגני, יהיה עליכם להמתין לפחות חצי שנה עד שהתוצאות יתחילו לזלוג פנימה אל העסק.

אני ממליץ לא לשים את כל הביצים בסל אחד, כדי לא ליצור תלות מוחלטת רק באפיק שיווקי אחד. לצד הקידום האורגני, הקפידו שיש לכם לפחות עוד אפשרות שיווקית אחת נוספת (לפחות, אם לא יותר מכך): פרסום ממומן לסוגיו, פעילות ברשתות חברתיות, ניוזלטר ללקוחות קיימים וכן הלאה.

בעיות טכניות / אתר לא מתאים לקידום

כיום כמעט לכל אתר שמכבד את עצמו יש מערכת ניהול תוכן (CMS), שמאפשרת לבצע את פעולות ה-SEO הנחוצות לקידום. למרות זאת, בטח תתפלאו לדעת ש-38% מהאתרים בעולם אינם בעלי מערכת ניהול כלשהי, מה שהופך את העיסוק בהם למסובך ולפעמים גם בלתי אפשרי.

אני אישית תמיד מתפלא מחדש כאשר אני מגלה שעדיין יש אתרים בלי המינימום הדרוש: פרוטוקול מאובטח (https), התאמה מלאה למובייל, חוסר גמישות בביצוע שינויים דרושים באתר (טייטלים, תיאורים, תגי קנוניקל, כתובות URL, שינויי היררכיה) וכן הלאה.

לעיתים קרובות מדי, התקלות לא מתגלות בבדיקה מראש – אלא רק אחרי שכבר חתמתם על חוזה ואתם נמצאים חודש או חודשיים בתוך העבודה. בדרך כלל לא הלקוח יכול לגלות את הבעיות הטכניות, ולכן הן מתגלות על ידי אנשי הדיגיטל רק אחרי שהעבודה כבר החלה.

לדוגמה, באחד מאתרי הלייף סטייל הגדולים בישראל שקידמתי כשכיר, התברר רק אחרי חצי שנה שהקטגוריות הראשיות באתר החדש מציבות בעיה רצינית לקידום. למרות שמדובר דווקא באתר קוד פתוח, אף אחד לא היה יכול לעלות על הבעיה קודם לכן (אולי מכיוון שהאתר נבנה בצורה מסוימת על ידי הספק). לפיכך נאלצתי להשקיע כמה חודשים עד שהבעיה נפתרה. בזבוז של זמן יקר, אבל לא תמיד אפשר לדעת הכול מראש.

כאן אין ממש “שורה תחתונה”, מכיוון שחלק ניכר מהבעיות הללו ניתנות לתיקון בסופו של דבר. השאלה היא כמה זמן המקדם ייאלץ לבזבז על תיקון הבעיות, במקום להתרכז בקידום האתר.

לא בטוחים אם שווה לכם לקדם בגוגל? צרו קשר ואסייע לכם בקבלת ההחלטה >