כולנו רוצים קישורים סופר-איכותיים וסופר-יעילים, שייתנו עבודה מטורפת ויביאו אותנו למקום ראשון בגוגל. בשביל שזה יקרה צריך להשקיע לא מעט זמן, משאבים וכסף; אבל על הדרך יש כמה טריקים שמשפרים את אפקטיביות הקישורים, וגורמים להשפעה שלהם לצמוח בכמה סדרי גודל.
1. שימוש בשם המותג
פעם, לפני שגוגל נולדה, הדבר היחיד שאפשר היה לעשות לצורכי שיווק הוא לציין את שם העסק / החברה. אם זה בעיתונות המודפסת ואם זה בפרסומות בטלוויזיה, ברדיו ובשלטי חוצות – אזכור שם המותג היה הדרך היחידה לפרסם.
מאז שגוגל הגיעה לעולם, הוסט המיקוד משם המותג לביטויים אחרים שמייצגים אותו – “קידום אתרים”, “שיווק דיגיטלי” וכן הלאה. כמובן שאין בכך שום בעיה, אלא שהשימוש בביטויים הגנריים הפך לחזות הכול. במקום לתת מקום של כבוד גם למותג עצמו, מתרכזים כמעט אך ורק בשדות הסמנטיים הרלוונטיים לו.
זו טעות גדולה והסיבה פשוטה מאוד. בואו נניח שיש לכם עסק בשם “יוגב המלפף”, עם אתר אינטרנט נחמד ואולי גם פרופיל עסקי בפייסבוק. מעבר לזה אין שום אזכור נוסף באינטרנט לקיומו של “יוגב המלפף”.
עכשיו ניקח לדוגמה עסק נוסף בשם “קוקה קולה”. לעסק הזה לא רק שיש אתר, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב ועוד – אלא שהשם שלו מופיע במאות אלפי (ואולי גם מיליוני) דפי אינטרנט אחרים.
מנקודת מבטם של מנועי החיפוש, העסק הראשון כמעט לא קיים ואין באמת דרך לאמת את קיומו. גם אני יכול להקים עכשיו עסק חדש עם אתר ופרופיל פייסבוק; אבל מבחינת גוגל זה לא הופך אותי לעסק קיים או מוכר, ובטח שלא לעסק פופולרי (מה שנקרא “מותג”).
כדי שהקישורים שלכם יהיו אפקטיביים, צריך לוודא שרובם יהיה בעל טקסט עוגן עם שם המותג. תנו מבט אחד בחלוקת האנקורים של חברות גדולות, ומייד תבינו שזה המצב הטבעי ביותר. זה לא אומר שלא צריך להשקיע גם בביטויי עוגן גנריים, כגון “קידום אתרים” וכן הלאה; אבל יש לתת משקל מכריע לטובת ביטויי המותג. בנוסף זה גם מעביר אתכם מתחת לרדאר של אלגוריתם פינגווין, שמחפש בנרות אופטימיזציה מוגזמת.
הנה דוגמה לפילוח האנקורים של חברת רנואר. לא תראו כאן שום ביטוי גנרי בנוסח “בגדים”, “חנות אופנה” או כל מה שמנסים לקדם בגוגל. רוב הביטויים הם שם המותג; חלקם בצורת טקסט וחלקם בצורת קישור עירום, ללא טקסט. כך מתנהגים מותגים, וכך גם אתם צריכים לנהוג.
רוצה להתקדם?
2. לקשר לקישורים שלכם
גם בלי לעשות סקר אני מוכן לחתום שרוב אנשי ה-SEO מתרכזים כמעט אך ורק בהשגת קישורים לאתרי הלקוח שלהם. זה נובע מכך שהמטרה ה”מקודשת” בקידום אורגני היא להוסיף כמה שיותר דומיינים מקשרים / דומיינים מפנים לאתר המטרה.
זו אכן חשיבה נכונה בהחלט. הבעיה היחידה היא שבסופו של דבר מתרכזים אך ורק באתר המטרה – ושוכחים לחלוטין מקיומם של הקישורים שכבר השגנו. מדוע זו בעיה? מכיוון שאתרי אינטרנט, בדיוק כמו פייסבוק, מתנהגים כמו ניוזפיד.
כל מאמר חדש שהשגתם נדחק אחורה ברצף המאמרים האחרים, ולא נשאר בחזית האתר למשך זמן רב. ככל שהמאמר שלכם ישן יותר, כך הוא נדחק במורד ה”ניוזפיד המדומה” של הכתבות האחרות, וחשיבותו יורדת עם הזמן. בדיוק כמו כל עמוד אינטרנט אחר – אם אף אחד לא יקשר אל הכתבות, הן ייעלמו מעיני גוגל ומנועי החיפוש האחרים.
אז מה עושים? מקשרים!
נניח שהשגתם בהצלחה רבה קישורים מאתרי כלכליסט, דה מרקר, וואלה ומאקו. בחודשים הבאים ודאי תשיגו קישורים נוספים מאתרים אחרים. כאשר אתם עושים זאת, אל תשכחו לקשר מהכתבות החדשות גם אל המאמרים הישנים יותר, בכלכליסט ובשאר האתרים.
בצורה כזו אתם מרוויחים 2 ציפורים במכה אחת – גם מקבלים קישור חדש לאתר המטרה שלכם, וגם מחזקים את המאמרים והקישורים שהשגתם בפעמים הקודמות. כך אתם בעצם בונים קישורים בשכבות, ומבטיחים שגם קישורים ישנים מלפני שנה, שנתיים ויותר ימשיכו להיות אפקטיביים.
3. לקשר למקורות חיצוניים
רוב מקדמי האתרים הם בונקרים בכל מה שנוגע לקישורים יוצאים, אל אתרים אחרים. הסברה הרווחת היא שהוצאת קישור מאתר המטרה לאתר חיצוני, “גונבת” לנו מיץ קישורים.
זה אכן נכון, אבל התועלת שמקבלים מקישור אל אתר רלוונטי – גדולה שבעתיים מ”גניבת” ה-PR. התועלת שיוצאת מקישור לאתרים אחרים, היא בדיוק אותה תועלת המופקת מהצגת הביבליוגרפיה בסיום מאמר או ספר. אנחנו מציגים את המקורות עליהם התבססנו, ומאפשרים למשתמשים לגשת אליהם ולהמשיך לקרוא עוד.
מעבר לכך, לגוגל עצמו יש כמה רכיבים אלגוריתמיים שמעודדים קישורים לאתרים נוספים. אחד מהם הוא אלגוריתם הילטופ (Hilltop), שמאתר תוכן שנכתב על ידי מומחים בתחום (ומן הסתם גם מצטט מקורות מידע נוספים). הרכיב הנוסף הוא אלגוריתם Trust Rank, שבלב ליבו נחה הטענה שאתרים איכותיים מקשרים אל אתרים איכותיים אחרים.
מי שרוצה מידע נוסף בנושא – מוזמן לקרוא מאמר שלי באתר Askpavel.
זה לא אומר שצריך עכשיו לרוץ ולקשר בכוח מכל הדפים אל מקורות חיצוניים. זה כן אומר שמדי פעם מומלץ לשלב בתוכן קישורים יוצאים למקורות נוספים, באופן טבעי בהתאם להקשר בטקסט (בדיוק כפי שעשיתי במאמר הנוכחי).
!Happy linking